רבים סבורים כי רק רופא שכבר קיבל רישיון מומחה רשאי לבצע ניתוחים. ניתוחים רבים מבוצעים ע"י מתמחים, כאלה שמנוסים יותר, וכאלה שפחות. במקרים אחרים תהיה זו התרשלות באבחון וזיהוי – ניתוח שלא לצורך שגרר סיבוכים מיותרים, יצר מחלה אחרת ואפילו גרם לפטירה. בשני העשורים האחרונים, התפתח ענף חדש ברפואה בישראל – ניתוחי לייזר בעיניים. ניתוחים אלה מוצגים לפני הקהל הרחב כ"ניתוחי פלא", העושים שימוש במכשור חדשני ומשוכלל, ואשר יפטרו את הלקוח מן הצורך להשתמש במשקפיים , והכל במהירות, ביעילות וללא סיבוכים ובעיות.

לעתים, מטבע הדברים, ייתכן שהתוצאה הסופית של הניתוח אינה מרצה את המטופל. טעויות של הרופא, גם טעויות יחסית קטנות, עשויות להיות הרות גורל – ובפועל, לפגוע ואף להמית את המטופל. בתי המשפט אינם מקלים ראש בחשיבותם של ניתוחים אלקטיביים עבור הפציינט, ומודעים לעובדה כי לעיתים השפעתם לטובה על דימויו ובטחונו העצמי, מביאה להשפעה חיובית על כלל חייו, אולם בהקשר של רשלנות רפואית בניתוחים, קיימת הבחנה בהיבט המשפטי בין ניתוח אלקטיבי ובין ניתוח מציל חיים. ניתוח פלסטי לדוגמא הינו הליך כירורגי לכל דבר וביצוע או מעקב רשלני לאחר ניתוח פלסטי עשוי לגרום לתוצאות אסתטיות שאינן משביעות רצון ואף לגרום לנזקים פיזיים משמעותיים. ככלל ההוצאות הן איסוף תיעוד רפואי, חוות הדעת הרפואיות, אגרת בית משפט ושכר טרחת עו"ד.

כאשר אדם המיועד לניתוח אינו כשיר לתת את הסכמתו בשל מצבו הגופני או הנפשי, יש לקבל את ההסכמה מידי אפוטרופוס שמונה לו כדין. ניתוח שבעקבותיו נגרם נזק לאדם המנותח מעורר באופן טבעי את השאלה אם היתה רשלנות רפואית, לפני הניתוח ו/או במהלכו ו/או לאחר סיומו והאם יש מקום להגיש תביעה עקב כך. מלבד ניתוח בעין עצמה, ייתכנו ניתוחים הנוגעים לשינוי צורת העין או הרמת העפעפיים, גם פרוצדורה זו עשויה להסתיים ברשלנות רפואית כאשר הניתוח בוצע באופן החוטא לסטנדרט המקובל שבגינו נגרם למטופל נזק. לעניין זה, חוות דעת רפואית עשויה להיות מכרעת עבור התביעה הנזיקית, שכן תסייע לכם להוכיח עבור לקוחותיכם בבית המשפט כי אכן בוצעה בהם פרוצדורה רפואית כושלת. שופטים הדנים בתיקי רשלנות בניתוח מודעים לנטל הכבד המוטל על הצוות המנתח ולכך שישנם גם סיכונים בלתי-נמנעים בניתוחים.

בה בעת, לא יינתן פטור מאחריות לאנשי צוות ולמוסד רפואי אם יוכח כי מי מהגורמים המעורבים פעל בניגוד למצופה מאיש מקצוע סביר, ובכך גרם נזק למטופל. להבדיל מטיפול עשרת אלפיים במוסך (שגם לו יש אחריות בדרך כלל), כאן מדובר בטיפול המבוצע בגופכם, ומטבע הדברים, ככל ויהיה סיבוך בניתוח או שהוא יבוצע שלא לשביעות רצונכם, תרגישו זאת "על בשרכם". לכן, כדאי לסכם ולקבוע מראש ובכתב עם הרופא כי תהיו זכאים לקבל במהלך תקופה מסוימת לאחר הניתוח (מומלץ לתקופה המקסימאלית שניתן ולפחות כשנה) – ניתוח או טיפול משלים לצורך תיקון מצבכם ללא תשלום, או לצורך סילוק צלקות שנותרו כתוצאה מהניתוח. מטבע הדברים, ניתוחים אלקטיביים הינם ניתוחים מתחום הפלסטיקה וכו'. בשל היותם של הטיפולים האלקטיביים נעדרי צורך רפואי מיידי – אזי שנדרשת חובת גילוי מוגברת מצד הרופא. מן הרופא תידרש רמת פירוט גבוהה יותר באשר להשלכות והסיכונים שעשויים לנבוע כתוצאה מן הניתוח ועוד.

על המנותח יהיה להוכיח כי אילו היה הרופא המנתח מסביר לו את התוצאה האפשרית של סיבוך בניתוח והסיכויים להתרחשותה היה בוחר שלא לבצע את הניתוח. עם זאת חשוב לציין שלא בכל מקרה בו נגרמת פגיעה באיבר המנותח או באיבר סמוך יקבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בין רשלנות רפואית בניתוח מתוכנן, עם זמן הכנה לקראתו, לבין ניתוח דחוף, של חירום, מציל חיים בדר"כ. כמו כן תבחן סוגיית הסכמתו של החולה לניתוח, "הסכמה מדעת", לפי חוק זכויות החולה.

שכר הטרחה בתיקי רשלנות רפואית בניתוח

שכר הטרחה משולם לרוב לפי אחוזים בסיום הטיפול בתביעה, כאשר חלק מעורכי הדין גובים את שכרם רק במקרה של זכייה בתיק, ואילו אחרים דורשים תשלום מראש עבור הטיפול בתיק. מטבע הדברים שכר הטירחה שניתן לדרוש תלוי בהיקף ומורכבות התיק.

תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית

עורכי הדין המתמחים בתביעות רשלנות רפואית בעלי ידע וכלים להציג ראיות בפני בית המשפט המלמדות על רשלנות. הראיה המרכזית בתביעות אלו היא חוות דעת של מומחה רפואי אשר קובע כי הטיפול שניתן לתובע היה רשלני וגרם לו לנזק. עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית מצויים בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים מתחומי הרפואה השונים, ופועלים מולם במקרים המתאימים על מנת שיכתבו חוות דעת עבור לקוחותיהם. יש לא מעט קריטריונים שיכולים לקבוע שלפציינט אכן מגיע פיצוי ואף יגדילו את גובה הסכום בגין רשלנות רפואית בניתוח. כך למשל יש לבדוק האם ניתנה "הסכמה מדעת" כפי שהחוק דורש, האם ניתנה הסכמה בכתב (כאשר מדובר על ניתוח- הסכמה מילולית אינה תופסת), האם ניתנה כלל האינפורמציה (כולל הסכנות האפשריות) בטרם נכנס הפציינט לניתוח וכדומה.

חוות דעת רפואית בתיקי רשלנות רפואית מהווה חלק מכריע בתביעת רשלנות רפואית. הנתונים מראים, כי מדי שנה מתים בישראל אנשים כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח או שהם נשארים נכים, בשל נזקים שלא היו אמורים לקרות אלמלא הייתה מתרחשת רשלנות. לתביעות נזיקין יש תקופת התיישנות באורך של 7 שנים – על כן, מומלץ לא להתעכב עם הגשת התביעה זמן רב מדי ובפועל, לפנות לעורך דין נזיקין מנוסה כבר החל מן הרגע שהינכם חושדים בקיומה של הרשלנות הרפואית. אחוז ניכר מהתביעות המוגשות לבתי המשפט בעילה של רשלנות רפואית, עוסק בניתוחי בחירה (ניתוחים אלקטיביים), כמו ניתוחים פלסטיים, ניתוחי שאיבת שומן, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים וניתוחים בריאטריים. בשלב שלפני הניתוח, רשלנות רפואית יכולה לבוא לביטוי בבחירה שגויה של שיטת ניתוח, בבחירת שיטת הרדמה לא נכונה, במתן מינון לא מתאים של חומר ההרדמה, בהתעלמות מהנתונים הרפואיים של המנותח ועוד.

זכרו כי קיימים ניתוחים פלסטיים שעשויים להיות מורכבים, כגון ניתוח אף הכרוך לעיתים בשבירת עצמות אף, וסיבוך בו עלול לגרום לקשיי נשימה. יש צורך בקשר סיבתי בין התרשלותו, קרי, הסטייה מן הסטנדרט המקצועי והסביר של הרופא ובין הנזק שנגרם למטופל. כלומר, במידה וההתרשלות של הרופא לא הובילו לנזק למטופל, יתנתק הקשר הסיבתי ולא יהיה ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית – זאת, בכפוף לחריגים, למשל, היעדר הסכמה מדעת. ניתוחים נכשלים ואנשים עלולים להינזק ואף למות, גם אם קיבלו טיפול ניתוחי תקין וללא קשר לרשלנות.

הלכה למעשה, בשל ההתעסקות באזורים רגישים וקריטיים בגוף האדם – ניתוח גב כושל עשוי לגרום לכדי הופעתן של השלכות הרות גורל עבור המטופל. בין הנזקים האפשריים עומדים הגבלת יכולת הניידות על כל ההשלכות הנובעות מכך. שלב ג' – האם נעשה מעקב רפואי כראוי וכנדרש לאחר הניתוח, האם נתן תרופות בהתאם, האם מנע סיבוכים אפשריים וכו. בחלק מן המקרים ניתן להקטין את הנזק בעזרת הליך כירורגי נוסף, אך המדובר רק על מקרים שבהם יהיה התובע מחויב לבצע ניתוח, על מנת להקטין את נזקו ורק אם סיכוייו להצלחה טובים. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. במהלך הניתוח נעשה לעיתים שימוש בדיאתרמיה, מכשיר צריבה חשמלית, שמטרתו לעצור דימומים.