רשלנות רפואית באבחון

חשיבותו של האבחון הרפואי טמונה לא רק בהשלכות הרפואיות והטיפוליות. אבחון מוטעה או מאוחר עלול לפגוע קשות באיכות החיים של המטופל, בתפקודו היומיומי, ביכולתו לעבוד ואף עלול לגרום לחולה סבל רב ומיותר שיתכן ואפשר היה להימנע ממנו על-ידי אבחון מוקדם ונכון של המחלה. בכוחה של טעות באבחון לגרום לבעיות רפואיות קשות אשר המטופל לא היה סובל מהן לולא היה מאובחן באופן שגוי. במקרים בהם טיפול מסוים שנבחר אינו מביא לשיפור במצבו של המטופל, על הרופא המטפל להעריך מחדש את אבחנתו.

רשלנות רפואית באבחון עשויה להיות גם ממצב הפוך, לדוגמא – רופא שלא שלח את המטופל לצילום למרות שהדבר היה נדרש. כדי להוכיח שהייתה כאן רשלנות רפואית באבחון מצד הרופא, צריך ידע משפטי של עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בשילוב ידע רפואי.

במסגרת הכשלים האפשריים הקשורים לאבחון מצב רפואי ומחלות, ניתן לציין גם איחור באבחון אשר לעיתים עשוי להשפיע באופן משמעותי על אפקטיביות הטיפול. אבחון שנעשה במועדו עשוי למנוע החמרה והדרדרות של מחלות ובכך לאפשר מתן טיפול רפואי מיטבי למטופל. לעומת זאת, איחור באבחון עשוי להוביל להחרפת המחלה, לפגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופל ואף למתן טיפול רפואי אינטנסיבי יותר בהשוואה לטיפול שהיה עשוי להביא להטבה במצב הרפואי ללא האיחור באבחון. לפיכך, רשלנות רפואית באבחון עלולה להתרחש גם במקרים בהם לא התקיים הליך בירור מעמיק על ידי הרופא וגם במקרים בהם התרחשה טעות באבחון.

רשלנות רפואית באבחון או גילוי מחלה, האם כדאי לתבוע?

בהחלט כן, כפי שעולה ממספר תביעות רשלנות רפואית באבחון שהוגשו לבית המשפט. במקרים כאלה, וגם במקרים של אבחון יתר בתחומי רפואה אחרים, יוכל מטופל להגיש תביעה ולזכות בפיצוי, כל עוד יוכיח כי נגרם לו נזק פיזי, נפשי או כספי עקב האבחון השגוי. גם אבחון שגוי וגם עיכוב באבחון עשויים להיות בסיס לתביעת רשלנות רפואית, כל עוד נגרם למטופל נזק עקב כשלים אלה. לצד זה, גם מקרים של אבחון יתר, שבהם הרופאים מניחים כי מצבו הרפואי של המטופל חמור יותר ממצבו בפועל, עשויים להצדיק הגשת תביעה.

מהן ההשלכות של שגיאה באבחון הרפואי?

חשוב לציין שכל טעות באבחון עלולה להוביל למתן טיפול שגוי, כאשר טעות באבחון עלולה להוביל לאי מתן טיפול בזמן, ובמקרים בהם מדובר במחלות קשות הדבר עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים – וגם אם לא לגרום למוות, אבחון ובדיקה רשלנית עלולים לגרום לנזק רב למטופל עד לנכות קשה. מספר דוגמאות להמחשה: במקרים של איחור באבחון סיבוכי ניתוח, כמו למשל דימום תוך גולגולתי או בעמוד השדרה לאחר הניתוח, עלול להביא לשיתוק ואף מוות. איחור בגילוי נקב במעי לאחר ניתוח בבטן, עלול להוביל לזיהום קשה וחריף ואף מוות. דוגמא נוספת: אי זיהוי של סימנים אופיינים להתקף לב על ידי רופא משפחה ואי הפניית המטופל למיון לקבלת טיפול דחוף עלולים להחמיר את היקף התקף הלב עד למצב של אי ספיקת לב קשה ואף להביא לתוצאה קטלנית. כפועל יוצא, עליו להפריח את החשש או לאמת אותו באמצעות שליחת המטופל לבדיקה זו. אי שליחת המטופל, על אף קיומם של סימנים מטרימים שהיו מחשידים את הרופא הסביר, עשויה לגבש עוולה של רשלנות רפואית.

אחד התחומים המשפטיים שזכו לחשיפה נרחבת בשנים האחרונות, הרבה יותר מהחשיפה לה הוא היה רגיל, בוודאי בישראל, זה התחום של רשלנות רפואית. אנחנו שומעים לא מעט סיפורים על תביעות רשלנות רפואית בארצות הברית ובאירופה, אך בישראל מדובר על תחום יחסית צעיר, שהתחיל לפרוח בשנות התשעים וכל הזמן זוכה לחשיפה גדולה יותר ויותר. לאבחון מוקדם של סרטן חשיבות מכרעת בריפוי המחלה שכן אבחון מוקדם מאפשר בדרך כלל להסיר את הגידול לפני שיתפשט וישלח גרורות לאיברים אחרים וכן מתן טיפול במועד ובכך מאפשר פעמים רבות את הצלת חייו של החולה. לעומת זאת, חוסר אבחון או אבחון מאוחר של גידול סרטני עלול להביא להחמרת מצבו של החולה עד כדי אובדן סיכויי החלמתו ומותו. כאשר רופא מאבחן, באופן שגוי, את מצבו הרפואי של המטופל שלו – עשוי המטופל, במקרים מסוימים, לעבור פרוצדורות רפואיות כאלה ואחרות ולעתים לעבור אף פרוצדורות רפואיות פולשניות כגון ניתוח. מטבע הדברים, ניתוח עשוי להיות מסוכן ולהותיר את המטופל עם נזקים כאלה ואחרים כתוצאה מן הניתוח – זאת, גם אם הניתוח התבצע באופן מקצועי. לצערנו הרב, לאורך השנים נתקלנו במקרים רבים של איחור משמעותי באבחון המחלה, מסיבות לא ברורות, שבעיקרן נובעות מטעות רשלנית בטיפול הרפואי ובאחון המחלה מצד אנשי הצוות הרפואי שאליהן פנה החולה לראשונה.

צריך להוכיח שהרופא לא התנהל על פי הפרקטיקה המקובלת של הרופאים למקרים כגון אלו. אבחון רפואי לקוי מחייב גם רופא שאין זה תחום התמחותו, כגון רופא משפחה שלא אבחן נכון, גם נגדו ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. רשלנות רפואית באבחון מתייחסת לכלל המקרים בהם התרחשה טעות במסגרת הליך אבחנה רפואית אותה ניתן היה למנוע אילולא הגורם המאבחן היה פועל בצורה סבירה על פי חובתו. בתביעות רשלנות רפואית באבחון, קבע בית המשפט כי מחובתו של כל רופא לפעול בכל אמצעי העומד לרשותו לצורך אבחנה נכונה ומדויקת בנוגע למצבו של המטופל. בין יתר האמצעים העומדים לרשות הרופא לצורך אבחון נכללים בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה, הפניה לרופא מומחה וכו.

הכנת חוות דעת רפואית

אם יתברר כי סיכויי התביעה הם טובים, המטופל יופנה למומחה רפואי לצורך הכנת חוות דעת רפואית בעניינו שתצורף לתביעתו נגד הרופא הרשלן לצורך ביסוסה והוכחתה. תביעות בטענת רשלנות רפואית באבחון, הן תביעות נזיקין בגין עוולת רשלנות בהן קיים הכרח להוכחת קשר סיבתי בין עוולת הרשלנות לנזק הרפואי/נפשי אשר נגרם לתובע. לכן, השלב הראשון והכרחי בהליכי תביעת רשלנות רפואית באבחון הינו היוועצות עם עו”ד דיני נזיקין המתמחה בתביעות מסוג רשלנות רפואית.

שכר טרחת עורך הדין

לרוב, שכר טרחת עורך הדין, משולם רק במקרים שבהם יש זכייה בתיק ומחושב על פי גובה הפיצויים שקיבל הנתבע. רשלנות אחרת עשויה להיות במקרים בהם אין התייחסות לעברו של המטופל, בדיקות שעשה או לגנטיקה ותורשה משפחתית, מה שעשוי לגרום לאיחור באבחון של סרטן. כאשר יש היתכנות לתביעה בגין רשלנות באבחון, יבחן ביהמ"ש האם הייתה חריגה מהפרקטיקה הסבירה הנהוגה במצבים אלה, והאם נגרם נזק מאותה רשלנות. התרשלותו של הרופא תיבחן רק בנוגע לנזקים אשר רופא סביר היה צופה את התרחשותם.

בדיקות ההדמיה גם הן מהוות נדבך משמעותי במקרים המסוימים, כאשר ישנה אינדיקציה לביצוען. לעומת זאת, בשנים האחרונות כמעט ולא מנתחים בטן ללא שהודגמה המחלה בבדיקת הדמיה. בדיקות ההדמיה אף משמשות כ"מדריך" למנתח, למשל בניתוח מוח או בניתוח כלי דם. לעתים לא רחוקות, נערכות בדיקות הדמיה ללא צורך חיוני לביצוען וממצאים כאלו ואחרים שאינם מאומתים על-ידי האנמנזה והבדיקה הגופנית, "דורשים" בדיקות הדמיה נוספות והעניין עלול להסתבך שלא לצורך.